הגעת האביב מסמנת את תחילת החגיגות בכל 1,500 קילומטר ריבוע של גראן קנריה. וזה לא נאמר מבורר.

האי, שמחולק ל-21 עיריות הכוללות שכונות, ערים וכפרים, מצא במהרה אין ספור סיבות לחגוג לאחר שהבין שהמזג אינו יקלה על הכיף. 

הקול של רקטה שולפת אתכם אל האוויר ומודיעה לכם שמישהו, במקום מסוים, נהנה לגמרי. הצטרפו לכיף. קנו כובע קש כלשהו באחת מהסוכות, הזמינו משהו בכל חנות בירחה, והצטרפו לגל החגיגה. הרפו! 

צורך להצטרף? כל תירוץ יעשה, עם כל שם של גראן קנריה לעבור קיץ עם מוזיקה וריקודי רחוב. מצד אחד, יש לנו את לוח היומן של ימי הקדושים, עם כמה קדושים ובתולות שמקבלים קדושה אמיתית ובלתי-צורכית בגראן קנריה ומקבלים אופנה מאות נוהגים מלבושים בתחפושות איילנדיות טיפוסיות. סנטים מנסים שלא לאבד את שיווי המשקל בין הסלים הגדולים המלאים בירקות ומוצרי ים, בליווי הקולות של תימפלים (דומים לבנג'ות) וגיטרות. 

החגיגה החשובה ביותר מנקודת מבט קדוש היא זו של וירג'ן דל פינו (Virgen del Pino), הנחגגת ב-8 בספטמבר, בטרור (Teror). בין מרפסות מסורתיות, לורלים ואזורי דוב ארץ, אלפי מתחננים מציבים מגוון של מתנות לרגלי תמונתה. המתנות האלו מגיעות על רכבות ועגלות בלווי הבגדים העתיקים ביותר והפולקלור הקנרי. בימים המיוחדים האלו, גל של רגליים מתחילים מסע צעדים בלילה אל העיר מכל נקודת רוחות גראן קנריה, מי מתוך קיום נדרים, מי מתוך שמחה פשוטה. 

הסיבה השנייה עשויה להיות שהאור של גראן קנריה מביא שמחה לכולם. חודשי חגיגה של כינונים, טורנירים ספורט, ריקודי שמש, פסטיבלי קולנוע באוויר הפתוח וקונצרטי מוזיקה מסורתית באי שבאמת יודע ליהנות. וזה גם לא נאמר מבורר. 

איך אחרת נסביר את כל הכיף המופיע מחגיגה מכוסה בבוץ, כמו במהלך חגיגת סנטה בריגידה (Santa Brigia's Festival)? כיצד לא יהיה כיף לצפות בחצי העיר שולפת מים זה מהשני בדליים או בדרכים אחרות מוזרות, כמו שקורה בטלדה? האם לא נלקחתם חלק בחגיגות של דייגים לכבוד וירג'ן דל כרמן (Virgen del Carmen)? 

חגיגות כאלה משפיעות באופן נרחב באי. אבל יש עוד, כי יש גם סיבה שלישית. כל איילנדר מזהה כמה מהחגיגות הללו עם המנהגים של הקנריים העתיקים בדרך המיוחדת שלו או שלה. החגיגות המסורתיות הידועות ביותר מאילו היא הרמה, שמגיעה לשיאה בכפר אגאטה (Agaete). במהלך חגיגת לה רמה, קהל רב שולף ענפים גדולים שנלקטו מהגבעות בלילה מצעד לים לצלילי הלהיטים השמחים של להקות מוזיקה. 

 התהלוכה המרוצה נמשכת כל הבוקר עד שההמונים מגיעים לחופים, שם הים מחבק עם גרסה מודרנית של מה שמאמינים שהוא ריקוד גשם אבותי.  

האל צ'רקו (El Charco), המציינת בעיר סן ניקולאס (San Nicolás), צריכה להיות ניתנת לשם מוצא יותר היסטורי. בכל שנה, ב-11 בספטמבר, בזמן צעקת "Now!" ובירי רקטה, מאות אנשים ששולפים סלים נכנסים לאגם גדול על חוף אבן יפה כדי לתפוס את דגי הנחש החלקים עם ידיהם ריקות. התערוכה בעצמה היא מאוד מדהימה, כמו האי שלמרות זאת, בזכות מזג האוויר הנהדר או בזכות האנשים, תמיד יש חיוך על פניה. תייר מחובר בגראן קנריה יכול לקפוץ מחגיגה לחגיגה בלי לגעת בקרקע.